Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 37a
משנה: כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אֶת אַייְלוֹנִית אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים לֹא יִשָּׂא אֶת אַייְלוֹנִית שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִיּוֹרֶת וּמְשׁוּחֲרֶרֶת וְשֵׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת.
Traduction
Un simple Cohen ne devra pas épouser une femme d'évidence stérile (271)Les signes distinctifs d'une telle femme sont décrits au Talmud Babli, même traité, 80b., à moins d'avoir déjà une femme dont il a des enfants. Malgré cette particularité, dit R. Juda, on ne doit pas épouser une telle femme: ce serait se livrer à la dissolution dont parle la Loi. Les autres sages disent: on considérera seulement comme prostituée, une prosélyte, ou une esclave affranchie, ou une femme qui a cohabité en dehors du mariage (ou qui s'est livrée à une relation interdite).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כהן הדיוט. לאו דווקא כהן דאפילו ישראל אסור בשאין לו בנים והא דנקט כהן מפ' בגמרא:
שהיא זונה האמורה בתורה. כדיליף טעמא בגמ':
גיורת ומשוחררת. לפי שהעכומ''ז שטופי זימה הן ובניהם ילדי זנונים המה ולפיכך תנן סתמא ואפילו היא פחותה מבת ג' ויום א' שלא נבעלה:
ושנבעלה בעילת זנות. כגון ישראלית שנבעלה לפסול לה:
37a אֲנוּסָתוֹ וּמְפוּתָּתוֹ לֹא יִכְנוֹס וְאִים כָּנַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. אֲנוּסַת חֲבֵירוֹ וּמְפוּתַּת חֲבֵירוֹ לֹא יִכְנוֹס וְאִים כָּנַס מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. לֹא יִשָּׂא אֶת הַקְּטַנָּה אֲבָל נוֹשֵׂא אֶת הַמְּמָאֶנֶת. וּמְמָאֶנֶת לֹא כִקְטַנָּה הִיא. מִמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתַּגְדִּיל.
Traduction
Le grand-prêtre ne devra pas épouser la femme violée, ou séduite par lui; si cependant il l'a épousée (quoique indûment), il n'est pas tenu de se séparer d'elle. Il ne doit pas épouser la femme violée, ou séduite par autrui; mais, s'il l'a épousée indûment, il est tenu de se séparer d'elle. Il ne devra pas épouser une enfant (non encore nubile), mais il pourra épouser celle qui refuse de rester avec le mari auquel elle a été fiancée comme enfant. Cependant ce refus n'a-t-il pas lieu s'il s'agit d'une enfant (non nubile)? -Oui, mais il devra attendre qu'elle ait grandi (268)Cf. ci-après, (13, 1.) (à savoir que son refus ne l'empêche pas d'épouser un Cohen).
Pnei Moshe non traduit
אנוסתו ומפותתו. של כ''ג לא יכנוס דכתיב בתולה יקח בשעת ליקוחין תהי' בתולה:
ואם כנס כו'. ובבבלי שם גרסינן אנוסת ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אנוסת ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא הולד חלל כר''א בן יעקב ואמר רב עלה ומוציא בגט ואלא הא דקתני ואם נשא נשוי לומר שאין משלם קנס במפותה וכדפי' רש''י שהמפותה אין משל' קנס אלא כשאין כונסה ואהני ליה נישואין למיפטרי' והכי נמי צריך לפרש אליבא דרב דאל''כ מ''ש אנוסת ומפותת עצמו דאין מוציאין מידו ושל חבירו דמוציאין מידו הא בתרווייהו בעול' היא בשעת לקיחה אלא ע''כ כשיטת הבבלי אתיא וברישא דקאמר אין מוציאין מידו נמי לענין קנס קאמר וכמסקנת הפוסקים כרב. ואם נפרש דחולק על מסקנת הבבלי צריך לחלק דהואיל ובעולת עצמו היא אין מוציאין מידו וכרב אשי שם דסופה להיות בעול' תחתיו ועיקר:
לא ישא את הקטנה. דכתיב אשה ולא קטנה וברייתא היא בבבלי דף ס''א דבעינן שיצאת מכלל קטנות ולכלל בוגרת לא באת:
אבל נושא את הממאנת. וקס''ד דנושאה מיד כשיצאת במיאון:
לא בקטנה היא. בתמיה דאין גדולה יוצאת במיאון:
אֵירַס אֶת הָאַלְמָנָה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל יִכְנוֹס. וְדִכְוָותָהּ אֵירַס אֶת הַקְּטַנָּה וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל יִכְנוֹס. קוֹרֵא אֲנִי עָלֶיהָ אִשָּׁה. לֹא קְטַנָּה.
Traduction
⁠— '' Si, après avoir été fiancé à une veuve, il est nommé grand-prêtre, il devra pourtant épouser sa fiancée ''. De même, il devra l'épouser s'il a été fiancé à une enfant, et qu'ensuite il soit nommé grand-prêtre. -Mais, fut-il objecté, la Bible dit qu'il doit épouser une femme, non une enfant?
Pnei Moshe non traduit
ומשני ממתינין כו'. דאין מיאון פוסלה לכהונה כגט כדתנן לקמן פ' ב''ש וקמ''ל דאפילו לכ''ג כשרה ובשלא נבעלה מיירי. וכן משמע בבבלי דף נ''ט:
אירס את האלמנה כו' ודכוותה. בקטנה דאם אירסה ואח''כ נתמנה שיכנוס:
ופריך קורא אני אשה ולא קטנה. וזה למאי דגרסינן בבבלי שם כ''ג שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן ואסורה או בתר אירוסין אזלינן ושרייא ופשיט לה ממתני' אירס את האלמנה כו' ודחי לה שאני התם דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא ודרשינן מינה לרבות דאם אירס אלמנה ונתמנה לכ''ג דיכנוס ופריך הכא נמי כתיב אשה ומשני אחת ולא שתים ופי' רש''י דאח' יש לך לרבות ולא שתים ומה ראית הא אישתני גופה הא לא אישתני גופה. והיינו נמי דפריך הכא קורא אני כו' דבשלמא אלמנה יש לך לרבות ואע''ג דהכא שתיהן שוות הן לרבות דלא אישתני גופייהו מ''מ פריך דאחת מרבינן ולא שתים ומנא לך לומר דקטנה כוותה דאלמנה:
הַעֲרָמָה עָשָׂה. שְׁאִיל בדיומה וְאַייתִב לְאִמֵּיהּ בְגַוָוהּ. שְׁמַעַת וְקִבְּלַת עָלֶיהָ. וְתַנִּינָן. יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקוּדֶּשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Traduction
⁠—C'est qu'il s'agit d'un cas d'action par ruse, à savoir du cas où il a demandé à cette enfant de venir avec lui s'asseoir sous le dais, et comme elle l'a écouté et accueilli, il lui est permis de la garder (en raison de l'union accomplie), comme l'on a enseigné (269)Mishna, (Gitin 9, 10) (11).: Si le bruit s'est répandu dans la ville que telle femme a été mariée en ce jour, elle est désormais consacrée.
Pnei Moshe non traduit
הערמ' עשה וה''ג שאל פריומה וייתב לאמה בגוי' שמעת וקבלית עלה ותנינן יצא כו'. פריומה היא חופה. וכן הוא לקמן פ''ב דכתובות ותיבה אחת שנחלקה לשתים היא. וה''פ דהרי כמו דאמרינן בבגרה תחתיו דנשתני' היא בין אירוסין לנישואין ואם בתר קיחה דאירוסין אזלינן שרייא כן הכא נמי דנשתנה הוא בין אירוסין לנישואין ואם בתר קיחה דאירוסין אזלינן שרייא דכהן הדיוט הי' והיינו דמקשי דמנא לך דבתר קיחה דאירוסין אזלינן דאין לנו לרבות אלא אחת וכדפרישית וע''ז משני דלעולם בעלמא לא אזלינן בתר קיחה דאירוסין כיון דעדיין מיחסר' כניסה לחופ' ואלמנה שאני דרחמנא רביי' והכא דאמר בקטנה יכנוס מיירי דע''י הערמה שעשה היה ומפרש מה היא הערמה ששאל וביקש ממנה שתשב ותכנוס עמו לחופה וסברת וקבלית עלה ולפיכך אזלינן הכא בתר קיחה דאירוסין כיון דהאירוסין בעודו כהן הדיוט עם כניסת החופה היו וקמ''ל דאעפ''י שנכנסה לחופה ולא נבעלה עד שנתמנה לכ''ג דמותר לכונסה ולקיימה:
ותנינן יצא שמה כו'. מתני' היא בשילהי גיטין ואמרינן שם לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהיו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית נתקדשה היום וכלומר דמייתי סייעתא כמו דאמרינן שם דמהני מנהג הנישואין להחזיק הקול שתהא מקודשת ולא תינשא לאחר בלא גט ה''נ מהני מנהג הנישואין שעשה עמה בשעת האירוסין להחזיק' כנשואה לו בעודו כהן הדיוט ואעפ''י שלא נבעלה עד שנתמנה לכ''ג רשאי לקיימה ואפי' היא עדיין קטנה:
אַף בֵּית שַׁמַּי מוֹדֶה בָהּ. וְאַף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה בָהּ. וְלֹא כְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה.
Traduction
C'est aussi ce que reconnaît l'école de Shammaï, ainsi que R. Simon, contrairement à R. Eléazar b. Arakh qui dit (270)Ci-dessus, (2, 1.): la promesse de mariage équivaut à une acquisition parfaite, s'il s'agit d'une belle-sœur par lévirat (comme si elle était sa femme).
Pnei Moshe non traduit
אף ב''ש מודי בה. אמתני' קאי דקתני אעפ''י שעשה בה מאמר בעודו כהן הדיוט ה''ז לא יכנוס וקאמר דאפי' ב''ש דסברי דהמאמר קונה ביבמה וכן ר''ש מ''מ לאו קנין גמור הוא וכדאמרינן לעיל ריש פ''ב:
ולא. אבל לא כר''א בן ערך דקאמר שם דקונה קנין גמור וכאשתו היא כבר:
כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם. הָדָא מְסַייְעָא לְמָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר חֲלִיצָה קִנְייָן. אוֹמְרִים לוֹ. עֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה.
Traduction
⁠— '' Si un grand-prêtre, en mourant, laisse une veuve sujette au lévirat, son frère devra se laisser déchausser par elle, non l'épouser ''. Ceci confirme l'avis exprimé plus haut (3, 1) que le déchaussement libère la belle-sœur veuve (sans l'acquérir comme femme); car, si cet acte équivalait à une acquisition, ne serait-ce cas pas la même chose que si l'on disait au grand-prêtre de transgresser une défense biblique (d'épouser une veuve, ce qui est une hypothèse inadmissible).
Pnei Moshe non traduit
הדא מסייע. מתני' דאמרה כ''ג חולץ מסייע למ''ד לעיל פ''ג סוף הלכה א' דחליצה פטור היא ולא כקנין מיקרי דאי כקנין אומרים לכ''ג עבור על ד''ת בתמיה וכן הוא שם:
Yevamoth
Daf 37b
משנה: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְייָה וְרִבְייָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בָנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁנֵי זְכָרִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זָכָר וּנְקֵיבָה שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵיבָה בְּרָאָם. נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהֲתָה אִמָּוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָֽלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל. גֵּירְשָׁהּ מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא לְאַחֵר וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְאִם הִפִּילָה מוֹנָה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. הָאִישׁ מְצוּוֶה עַל פִּרְייָה וְרִבְייָה אֲבָל לא הָאִשָּׁה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְרוֹקָה אוֹמֵר עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וגו'.
Traduction
L'homme ne doit renoncer à engendrer des enfants que s'il en a déjà. Selon Shammaï, on pourra cesser lorsqu'on a au moins deux garçons; selon Hillel, lorsqu'on aura un garçon et une fille, comme il est écrit (Gn 1, 27): il les créa (un) mâle et (une) femelle. Celui qui a épousé une femme et est resté avec elle dix ans sans avoir d'enfants ne devra pas persister dans cette union (et il devra épouser une autre femme). S'il la répudie, elle pourra épouser un autre mari (malgré l'apparence de stérilité), et le second mari peut aussi rester dix ans avec elle, dans l'espoir des enfants. Si elle a accouché avant terme, on compte les dix ans à partir de là. A l'homme s'adresse le précepte '' croissez et multipliez '' (ibid.), non à la femme. Selon R. Yohanan b. Broqa, c'est à tous deux que s'adresse ce verset (ib. 28): Dieu les bénit et leur dit: Croissez et multipliez.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יבטל. שאם לא קיים פ''ו חייב לישא אשה בת בנים נ''י:
ב''ש. טעמייהו יליף בגמ':
עשר שנים. כדיליף בגמ':
אינו רשאי לבטל. אלא יגרשנה או ישא אחרת עמה:
גירשה מותרת לינשא. ולא אמרינן דעקרה היא דשמא מיניה הוי ולא מינה ולענין הכתובה מפ' בגמרא:
האיש מצוה כו'. כדיליף טעמא בגמ':
הלכה: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְייָה וְרִבְייָה כול'. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שְׁנֵי זְכָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. זָכָר וּנְקֵיבָה מִבִּרְייָתוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵיבָה בְּרָאָם. אָמַר רִבִּי בּוּן. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ זָכָר וּנְקֵיבָה. דִּלֹ כֵן הִיא מַתְנִיתָא מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים. בְּנֵי בָנוֹת אִינָם כְּבָנִים. בֶּן בֵּן וּבַת בַּת עוֹלִין. בַּת בֵּן וּבֶן בַּת אֵינָן עוֹלִין. אַיילוֹנִית וְהַסָּרִיס וְשֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִוְולָד אֵינָן עוֹלִין.
Traduction
''Selon l'école de Shammaï, est-il dit, on doit avoir deux garçons ''. C'est conforme à la règle suivie par Moïse, qui eut deux fils, Gerson et Éliézer (Ex 18, 3-4). D'après l'école de Hillel, '' on doit avoir un garçon et une fille '', se conformant à la création du monde, dont il a été dit: il les créa mâle et femelle. R. Aboun dit: il est nécessaire d'ajouter queles Hillélites renchérissent sur leurs adversaires, et lorsqu'ils disent qu'il faut avoir une fille et un garçon, il demeure sous-entendu que l'un des deux suffit; sans quoi (si ces deux étaient exigibles), ce serait un des cas où Shammaï adopterait une règle moins sévère que Hillel (c'est fort rare). - Les fils de fils sont considérés comme les propres fils (si ceux-ci sont morts); mais les fils des filles ne sont pas considérés de même (273)Tossefta à ce traité, ch. 8; et J., (Gitin 5, 2) ( 46d).. Un fils de fils et une fille de fille comptent pour la procréation, mais non à l'inverse, un fils d'une fille et une fille d'un fils. Une fille d'apparence stérile, un eunuque, ou ceux qui ont d'autres causes pour n'avoir pas d'enfant, ne comptent pas dans le nombre exigible.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ב''ש כו'. טעמייהו דילפי ממשה דכיון שהיו לו שני זכרים פירש מן האשה ולא ילפי מברייתו של עולם דס''ל אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר בבלי ס''ב:
וב''ה. סברי דנין וילפי מברייתו של עולם ושם מפרש טעמייהו דב''ה דלא ילפי ממשה משום דמשה מדעתי' הוא דעבד והכא ע''כ לא ס''ל האי טעמא כדלקמן:
לכן צרכה. לכן צריך אתה ע''כ לפרש דב''ה מוספי אב''ש ואפילו זכר ונקבה קאמרי:
דלכן. דאם לא כן אלא דוקא זכר ונקבה קאמרי א''כ הוי מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ואמאי לא חשיב לה בעדיות. ומשמע דפליג אבבלי דהא לטעמא דהתם דמפרש דליכא למילף ממשה דמשום שכינה עשה ואסור לכל אדם לעשות כן א''כ ב''ה דוקא זכר ונקבה קאמרי. ולשיטת הבבלי נמי אפשר לפרש דכיון דב''ש נמי דוקא שני זכרים ס''ל וכדפירש''י ז''ל במתני' וגי' אחרת הי' להרשב''א ז''ל בדבריו שם א''כ לית כאן קולא וחומרא כ''כ הרשב''א ז''ל:
בני בנים כבנים. דאם היו לו בנים ומתו דלא קיים פ''ו וכדמסיק בבבלי שם ואם הניחו בנים קיים ודוקא בני בנים שהזכרים יהיו מהבנים:
בני בנות. כלומר אם הזכרים מהבנות אינם כלום וכדמפרש ואזיל:
בן בן כו'. דאם הזכר מהבן והנקבה מבת עולין וקיים פ''ו:
בת כו'. אבל.איפכא לא וזה כאביי שם דאמר ברתא לברא לא אלא דשם קאמר אליביה דברא לברתא מהני וכ''ש הוא מברתא לברתא והכא משמע דדוקא ברא לברא וברתא לברתא אבל מסקנת הפוסקים כרבא שם דאפי' איפכא עולין דהא איכא שבת:
איילונית כו'. ובבלי שם לא קאמר אלא הסריס וחד טעמא אית להו וכ''פ הרמב''ם ז''ל בט''ו מהל' אישות הלכ' ד':
הלכה: כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אֶת אַייְלוֹנִית כול'. 37b הָא יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מוּתָּר בָּהּ. עוֹד הוּא אָסוּר בָּהּ. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵין זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה אֶלָּא גִיּוֹרֶת וּמְשׁוּחֲרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. וְכוּלְּהוֹן לַכֹּהֵן. לְפוּם כֵּן לֹא תַנִּינָהּ.
Traduction
Est-ce à dire qu'un simple israélite, qui n'a ni femme ni enfant, pourra épouser la femme stérile (§ 5)? Il est vrai qu'elle lui est interdite aussi; mais comme il a été dit, à la fin de cette même Mishna: '' on considère seulement comme prostituée, une prosélyte, ou une esclave affranchie, ou une femme qui a cohabité en dehors du mariage '', tout cela s'appliquant au cohen seul, on n'a pas parlé non plus, au commencement, du simple israélite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא ישראל כו'. בתמיה:
עוד הוא אסור בה. דודאי ישראל נמי אסור בה דהרי מצוו' על פ''ו:
אלא בגין כו'. אלא בשביל דתנינן שם בסיפא דמתני' גיורת כו':
וכולהון לכהן. דכולהו לא שייכי אלא לכהן ולא לישראל ולפיכך לא תנינן ברישא ג''כ לישראל. והכי מפרק לה בבבלי שם:
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי. כְּתִיב בֵּין שׁוּרוֹתָם יַצְהִירוּ וְלֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים. שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְּעִילָתָן לְשׁוּם בָּנִים. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְתִיב וְאָֽכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרוֹצוּ. שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְּעִילָתָן לְשֵּׁם בָּנִים. כְּתִיב וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים. עָדָה. שֶׁהָֽיְתָה מִתְעַדֵּן בְגוּפָהּ. צִילָּה. שֶׁהָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּצִילָּן שֶׁל בָּנִים.
Traduction
R. Juda b. Pazi dit: comme il est écrit (Jb 24, 11): Entre les murs, ils font de l'huile; ils foulent les pressoirs, sans assouvir leurs soif, puis (ibid. 18): Il ne suit pas le chemin des vignes; cela s'applique à ceux qui ne cohabitent pas en vue d'avoir des enfants. R. Simon dit: le verset (Os 4, 10), ils mangent sans pouvoir se rassasier; ils se livrent à l'impudicité sans se multiplier, indique aussi une cohabitation accomplie sans but de progéniture. De même, il est dit (Gn 4, 19): Lamekh prit pour lui deux femmes, Éda et Cila; la première est ainsi nommée, parce qu'elle se plaisait à mirer (272)Il y a là un jeu de mots reposant sur les deux racines homonymes, 'Adah et 'Adan; la première signifie '' se parer ''; la seconde (à la voie réfléchie) a le sens de '' se délecter '', et le nom propre Adah peut faire allusion à l'un de ces sens. son corps (sans but de fécondation), tandis que la seconde restait à l'ombre (Tsel) de ses enfants (elle seule procréait).
Pnei Moshe non traduit
בין שורותם יצהירו. ועל דור המבול קאי שלא היתה כו' ודרך כרמים קדריש לשון עשיית פירות ובב''ר דריש נמי כן ובנוסחא אחרת:
ולא יפרוצו שלא כו'. וכדאמרי' בבבלי שם כל בעולה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות וטעמא דר' יהודא קא מפרש:
עדה. כך דרכן של בני המבול היה לוקח לו ב' נשים א' שותה כוס עיקרין שלא תתעבר ויהא מתעדן בגופה והא' לפריה ורביה ובב''ר גריס איפכא עדה דעדה מיניה וצלה שהיתה יושבת בצלו:
מְתִיבִין לְרִבִּי יוּדָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה עֲקָרָה וְאֵין סוֹפָהּ לֵילֵד. הַגָּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה זְקֵינָה. תַּנֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אַף הַפָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישּׁוּת הֲרֵי זֶה בְעִילַת זְנוּת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הָדָא אָֽמְרָה. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אִשָּׁה בִבְעִילָה אֵינוֹ כְבָא עַל הַבְּעוּלָה.
Traduction
Il fut objecté contre R. Juda (qui considère la femme stérile à l'égale d'une prostituée): s'il arrive que la femme légitime devient stérile et ne donnera plus d'enfants, ou si elle est devenue trop âgée pour cela, on ne saurait dire que c'est une union illégitime (voilà pourquoi son avis n'est pas général). R. Eleazar a enseigné: même l'homme libre qui cohabite avec une femme libre, sans vue de mariage, accomplit un acte de prostitution (qui rend la femme impropre au sacerdoce). Ceci prouve, dit R. Aba b. Mamal, que lorsque le grand-prêtre a consacré une femme en l'épousant, cela n'équivaut pas à la cohabitation avec une femme déjà unie à un autre.
Pnei Moshe non traduit
מתיבין. חכמים לר''י לדידך דאיילונית זונה היא:
הגע עצמך שהיתה עקרה. כלומר שנתעקרה עכשיו ואין סופה לילד או שהזקינה ולדבריך זונה קרית לה בתמיה ויהא אסור לקיימה:
תני ר' לעזר אומר אף הפנוי כו'. וכ''ש נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה תו' שם:
ה''ז בעילת זנות. ועשאה זונה לפסול מן הכהונה. בבבלי בהרבה מקומות ובפירקין דף נ''ט:
הדא אמרה כ''ג כו'. בבבלי קידושין דף י' איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה ונ''מ לכ''ג דקני בתולה בביאה דאם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קידושין ואסורה ליה. והיינו דדייק הכא מדאמר ר''א הרי זו בעילת זנות ולא קאמר עשאה זונה (כגי' הבבלי) ש''מ דמשהערה בה עשאה זונה והילכך קרי לבעילה עצמה בעילת זנות ולא אשמעינן דתחילת ביאה חשובה היא ומדחשיבא להשוות לה לזונה כן נמי חשיבא לענין קנייה וא''כ זאת אומרת דכ''ג מותר לקדש בבעילה כר''א. אבל בבבלי שם מסיק דכל הבועל דעתו על גמר ביאה אם לא שהערה בה ופירש מיד או במפרש שדעתו לקנות בהעראה דהא קי''ל דהעראה קונה וכב' התירוצים של התוס' שם דשניהם אמת לדינא וכ''כ הרא''ש שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source